‘לכל איש יש שם’, כתבה זלדה בשירה המוכר; וּשמה שלה, בפשטות ובצניעות, מדליק נר בכל עולמות הנפש והרגש. מתוך שורשיה הנטועים עמוק בעולם הדתי-חסידי, כתבה שירה עברית עשירה ועמוקה, נתונה בשיחה מתמדת עם הנשגב והיומיומי כאחד. כשירה גדולה באמת, היא

במושבה הרוסית שבסין היא היתה בילדותה המוקדמת ג'וֹי, ואחותה הקטנה היתה אִינָה. "מעכשיו יקראו לאינה יוספה, ולך רינה", קבע הקונסול הישראלי בשנחאי. ההתחלה בארץ היתה אופטימית: "מעכשיו, כשאבא או אמא יפנו אלי ברוסית או באנגלית, לא אענה", כותבת רִנה בת

"יש תוצאה אחת גרועה מלהפסיד במלחמה הזאת, והיא לנצח בה." היה זמן שבו קיקרו החזיק את גורלו של קיסר בכף ידו, אבל עתה קיסר הוא הדמות הדומיננטית, וחייו של קיקרו בשפל המדרגה. קיקרו — גולה, מופרד מאשתו וילדיו, רכושו מוחרם,

היא מנסה לברוח, אבל אינה מצליחה להימלט מהאישה האחרת... ויל וסיידי פאוסט עברו זה עתה עם ילדיהם משיקגו ההומה לאי קטן במיין, שם נמצאה שכנתם בביתה כשהיא ללא רוח חיים. הרצח מטלטל את האי הקטן, וסיידי מזועזעת יותר מכולם, אך

"ההזיה על אישה אחרת, כמעט אלמונית, נעשית בהירה ומובחנת, כמו בהגדרתו של רנה דקארט: "מה שאני תופס באורח בהיר ומובחן הוא אמיתי." כלומר, האישה אמיתית יותר מארוסתו ואי אפשר להתכחש לה כי היא האמת. והאמת הזאת היא הטבע והתשוקה המעורטלת

כמעט עשרים שנה כתבה רובין הוב על הרפתקאותיהם של פיץ-אביר והליצן. מנעוריהם בטירת הצבי ובמלחמות הספינות האדומות ועד למלחמה באישה החיוורת באיים המרוחקים. כעת הגיעה השעה להרפתקה האחרונה של צמד החברים, הרפתקה שתיקח אותם אל סוף העולם למסע נקמה אישי

כמעט עשרים שנה כתבה רובין הוב על הרפתקאותיהם של פיץ-אביר והליצן. מנעוריהם בטירת הצבי ובמלחמות הספינות האדומות ועד למלחמה באישה החיוורת באיים המרוחקים. כעת הגיעה השעה להרפתקה האחרונה של צמד החברים, הרפתקה שתיקח אותם אל סוף העולם למסע נקמה אישי