מתכוני חורף משל הכלל

ספר השירים ה־13 של לואיז גליק פורסם אחרי זכייתה בפרס נובל לספרות ב־2020. כאן, כמו באיריס הבר, ישנה מקהלה מדברת, אך הדוברים הם לגמרי אנושיים.

מַתְכּוֹנֵי חוֹרֶף מִשֶּל הַכְּלָל הוא מוסיקה קאמרית, הזמנה אל תוך אותו מקום קטן דיו לאפשר לכלי הנגינה הבודד להשמיע קולו, עצוב, יציב, נמשך ולאחר מכן, נלקח בידי הכלי הבא; נמרץ, מלא חיים ובאותו הזמן, גדול דיו להכיל חיים שלמים; את המתנות והאובדנים של הזִקנה, הדרכון שננטש, המרכיבים של כריך חורף ממריץ, מות האחות, נוכחותה של השמש; ובעיקר, את הידע של הקולקטיב האנושי, ממנו היא לומדת. הספר המיוחד הזה לא היה יכול להיכתב בידי אף אחד אחר, גם לא על ידי המשוררת, בכל זמן אחר בחייה.

לואיז גליק (2023-1943), יהודייה במוצאה, זכתה בפרסים יוקרתיים רבים. היא גרה בקיימברידג' מֶסֶצ'וּסֶטְס ובוורמונט ולימדה בקולג'ים רבים ובכללם: ייל, סטנפורד, הרווארד וּויליאמס. זהו השלישי בספרי השירה מאת לואיז גליק שתורגמו לעברית בידי מכבית מלכין ויואב ורדי ויצאו לאור בהוצאת "כרמל". קדמו לו: איריס הבר, 2012; ויטה נובה, 2022.