לאונרד ברנשטיין

לאונרד ברנשטיין, מנצח, פסנתרן, מלחין ומורה, זוכה בספר זה לסקירה מבריקה של הקריירה המדהימה שלו ותולדות חייו. נולג בארה"ב בשנת 1918, למד באוניברסיטת הארווארד ובמכון קרטיס. בשנת 1943 החל דרכו כמנצח, כאשר זכה לנצח עעל התזמורת הפילהרמונית של ניו-יורק, בשל מחלתו של מנצחה הקבוע. מאז היה לאחד מגדולי המנצחים בעולם.
ברנשטיין הלחין את הסימפוניות "ירמיהו", "תקופת החרדה" ו"קדיש", אך גם מחזות-זמר ידועים כמו "סיפור הפרברים". הוא איש התקופה - סקרן, משכיל, מעורה בכול, ובעיקר מוסיקאי דגול.

בספר מתוארים יחסיו המיוחדים של ברנשטיין עם מדינת ישראל ועם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, שעליה הוא מנצח מעת לעת מאז ביקורו הראשון בארץ בשנת 1947. הוא אומר: "היינו בכל מקום, ביינו יחד, סבלנו יחד והגענו יחד לאקסטזה באמצעות המוסיקה."
מייקל פרידלנד שכתב יותר מעשרים ספרים על אנשי מוסיקה, תיאטרון וקולנוע, מצייר דיוקן חושפני של האישיות הרב-גונית, ברנשטיין - ילדותו, חינוכו, אמונתו ונישואיו - על אלו משורטטים במכחול ובחום.