החלומות מוזרים, חידתיים, לעתים מטרידים, מופלאים ועתירי דמיון. כך הם נראים לנו בהקיץ. בעודנו חולמים איננו מתפלאים על האירועים שבחלום, ואיננו מבקשים לו פירוש. פער זה בין המובנות של החלום בעת החלימה ובין אי-המובנות שלו בהקיץ, הוא נקודת המוצא לספרה של אסנת הלוי בלבן. אם החולמים מבינים את חלומם, הרי שהחלום הוא הגיוני, ואם אינם מבינים אותו עוד לאחר היקיצה, הרי שההיגיון הזה שונה לחלוטין מן ההיגיון הדומיננטי שבהקיץ. פרויד טען שמהותו וייחודו של החלום מתמצים בסילוף של משאלות ורעיונות לא מודעים. סילוף זה הוא לדעתו כלי בידי הצנזורה הנפשית המוטלת על אותן משאלות אסורות. לפי תפיסה זו, החלום הגלוי מחוסר משמעות בפני עצמו, ורק פירושו ו"תרגומו" לשפה המושגית של הערות, מגלים כביכול את המשמעות שהוא מסווה. המחברת, לעומת זה, מציגה תאוריה חדשנית שאינה רואה בחלום סילוף אלא צורת חשיבה בעלת לוגיקה נבדלת מזו שבערות. עיקרו של המחקר מבקש לאפיין לוגיקה זו. אחד ממנגנוני הסילוף העיקריים שפרויד מציג הוא עבודת המיזוג (condensation), הדוחסת כמה רעיונות חלום לכלל רעיון אחד. מיזוג כזה מודגם בחלום של פרויד, שבו ידידו ר' הוא גם דודו, ופני הידיד מוארכים כפני הדוד, ועטורים בזקנו הצהוב. המחברת רואה במיזוג ביטוי ללוגיקה האחרת, ולא מנגנון של הסוואה. לכן היא שואלת איך ייתכן שאדם אחד יהיה בו בזמן גם הוא עצמו וגם אדם אחר, כלומר מהם התנאים הלוגיים לאיחוד כזה. את השאלה הזאת היא מציבה גם באשר לשאר המנגנונים והכללים שמציג פרויד, ובכלל זה תפיסת הזמן, החלל, הסיבתיות והסובייקט. על כך היא עונה בספרה באמצעות ניתוח של שלל דוגמאות, פרשנות והשוואה שיטתית למאפייני החשיבה בהקיץ, הנידונים כאן בהרחבה. הבנת הלוגיקה המיוחדת לחלום מלמדת על רובד נוסף של החשיבה האנושית, רובד שמבצבץ גם בחשיבה בהקיץ, למשל בחשיבה רוו?יית רגש, באמנות ובחשיבה מיתולוגית. הספר נחתם בדיון מקורי באופן הכרת המציאות ותפיסת הממשות בחלום, כנגד אופן הכרתן בהקיץ.
ד"ר אסנת הלוי בלבן היא עמית מחקר בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה ולימדה בחוג לפילוסופיה במכללת אורנים.
