מסורת הפיוט ד'

הכרך הרביעי של 'מסורת הפיוט', כמו קודמיו, נותן ביטוי לפיוט לתולדותיו, מראשיתו ועד למאה השש-עשרה והשבע-עשרה, ולמרכזיו בארץ ישראל, בספרד, בפרובאנס ובצפון אפריקה.
שני מוקדים לקובץ: האחד, הפיוט הארץ ישראלי הקדום במחקרים מגוונים של טקסט, של תוכן, של יחסי פיוט וראליה, זיכרון והיסטוריה. המוקד השני הוא שירת ספרד ושלוחותיה, ואף זה מגוון במחקריו: מנהג ופיוטים, פואטיקה ודרכי עיצוב, השפעות ומסורות, תרגומי תפילות ופיוטים, ופרקים היסטוריים בראי הפיוט.
הקובץ מלמד על מוטת כנפיו של הפיוט, המאמץ אליו כמעט כל נושא מנושאי הספרות היהודית ותרבותה.