דוד נולד בי’ בסיוון תשמ”ו (יוני 1986) בירושלים ובילדותו עברה משפחתו לקריית ארבע.
בסוף כיתה י”א דוד עבר בהצלחה את הגיבוש לשייטת 13 .
לאחר סיום התיכון בחר דוד להמשיך בלימוד התורה. שנתיים שקד על לימוד התורה בהתמדה, ובסופם החליט להתגייס לשייטת מתוך תחושה של שליחות
ורצון לתרום באופן משמעותי ביותר.
ביום שישי, י”ט בטבת תשס”ח (2008), יצאו דוד, אחיקם ונעמה לטיול בנחל נציב שבאזור חברון. בעודם הולכים בנחל, חלף על פניהם רכב ובו חוליית מחבלים.
לפתע נפתחה לעברם אש קטלנית מטווח קצר. דוד ואחיקם נפצעו מיד, אך התעשתו והשיבו אש.
הם נלחמו בגבורה ואף הצליחו לפגוע ולהרוג חלק מהמחבלים.
מתוך יומנו:
“אני לא מאמין בחיים קלים. לא נראה לי שהגעתי לכאן סתם, או בשביל להעביר את החיים בסבבה. לא בא לי למצוא את עצמי בגיל שמונים (בעזרת ה')
ולהגיד שלא עשיתי כלום בחיי…
אני לא חושב שצריך לחכות לגיל שלושים בשביל לעשות משהו משמעותי – בכל זמן ובכל רגע אפשר לתרום ולעבוד קשה! נשמע מפוצץ, ואולי אני סתם חולם?
אולי! אבל אני אשתדל שהחלום יתגשם…
ישנן המון סיבות לעצור את החלום, לשקוע עמוק בתוך עצמך, בקידום האישי שלך, וליהנות מהחיים. אבל אני לא מאמין שזו הדרך הנכונה. חייבים לחלום,
להתקדם, ולדחוף את עם ישראל קדימה כמה שיותר! זו הסיבה שבגללה התגייסתי, ועם הכוחות האלו אני מתחיל לסלול את הדרך אל החלום”.
הבאנו את דבריו של דוד כמות שהם – פרקי חיים המסוגלים לסייע ולתת ביטוי
מוחשי להתמודדויות וללבטים שהם נחלתם של רבים מבני גילו.
