בורות – מילן קונדרה

ירנה וז`וזף נפגשים במקרה בנמל התעופה בדרכם חזרה למולדתם שאותה עזבו לפני עשרים שנה. האם יוכלו לחדש סיפור אהבה מוזר שהחלו בו עוד בארצם? מה הם זוכרים מהעבר? האם זיכרונותיהם דומים? מילן קונדרה בורא דמויות מרתקות וחושף, כהרגלו, את המחשבות, את הרגשות, את הזיכרונות ואת התקוות, ומראה עד כמה שונה תפיסת המציאות אצל כל אדם ואדם, וכיצד כולנו שותפים למשחק מראות מתעתע. ``המלים, שחזרו ונאמרו קיבלו עוצמה כזאת, שאירנה ראתה אותן, בתוך תוכה, כתובות באותיות גדולות: השיבה הגדולה. היא לא התנגדה עוד: היא נלכדה במראות מכושפים שעלו והגיחו פתאום מספרים ישנים, מסרטים, מזיכרונה שלה עצמה ואולי מזיכרונם של אבות אבותיה: הבן האובד שמוצא שוב את אימו הקשישה; האיש השב אל אהובת לבו שהגורל האכזר ניתק אותו ממנה בעבר; ערש ההולדת שכל איש ואיש נושא בחובו; המשעול המתגלה מחדש שבו נותרו חקוקות הפסיעות אבודות של הילדות; יוליסוס השב אל האי שלו אחרי שנות נדודים; השיבה, הקסם הגדול של השיבה.`` בורות אינו מכוון לטיפשות או לחוסר השכלה, אלא לאי-ידיעה. מדובר בכך שהאדם הוא מי שאינו יודע מאומה - נגזר עליו לא לדעת מאומה. ספריו של מילן קונדרה ב``זמורה ביתן``: הקלות הבלתי-נסבלת של הקיום, ספר הצחוק והשכחה, אלמוות, זהות, אמנות הרומן, אהבות מגוחכות, ההנאה שבאטיות, החיים הם במקום אחר, צוואות נבגדות.