האבא של האבולוציה

האבא של האבולוציה (ואיך אכלנו אותה).

החיים לא היו קלים לאבותינו באפריקה של לפני כמה עשרות אלפי שנים, זמן קצר אחרי שהחליטו לרדת מהעצים, ללכת על שתיים ולחשוב בגדול.

המערות היו קרות וטחובות, אם היה לכם מזל והאריות לא גירשו אתכם משם; האוכל היה מגעיל וקשה לעיכול, אם נשאר לכם משהו במאבק עם אוכלי הנבלות האחרים על השיירים שהשאירו הטורפים הגדולים, ובהנחה שאתם לא בצד הנאכל; וגם הקסם של הזדווגות בתוך המשפחה פג אחרי זמן מה.

באחת המשפחות המורחבות האלה קם יום אחד, בשלהי תקופת הפלייסטוקן, איש בעל חזון - פרומתאוס, ארכימדס ודרווין בקוף - אדם אחד - ונותן לאבולוציה דחיפה קטנה (שממנה לא התאוששנו עד היום).

לא כולם מרוצים מקצב ההתפתחות המוגבר, ובעיקר לא הדוד ואניה, שטוען בלהט ובכל הזדמנות נגד הקידמה ובעד החזרה אל הטבע.
הוויכוח מסתיים כשמגיע התייר ומגלה הארצות, הדוד איאן, אחרי שיטוט באירופה, אסיה ואמריקה, ומבהיר שהתת אנושות כולה שרויה במהפכה.

זכרונותיו של קוף האדם הצעיר ארנסט על חייו ופועלו של אביו הדגול הם לא רק פנטזיה פרהיסטורית שנונה ומרתקת, אלא גם משל פילוסופי מבריק, הומור אנגלי במיטבו, והאבא של כל הרומנים המשפחתיים.