המצאת הבדידות

המצאת הבדידות, יצירתו האוטוביוגרפית של פול אוסטר, היא ספר הפרוזה הראשון שכתב (הספר ראה אור לראשונה בארצות-הברית ב-1982), ורבים מחסידיו של אוסטר מחשיבים אותו כספרו הטוב ביותר.

בחלקו הראשון, "דיוקנו של אדם בלתי-נראה", מתמודד אוסטר עם מותו הטרי של אביו באמצעות הניסיון לשרטט קווים לדמותו.
הוא מעלה על הכתב פראגמנטים של מחשבה, שמהם צף ועולה דיוקן של אדם חסר-רגש לכאורה, מרוחק ומנותק ללא תקנה. אגב כך נחשף סוד אפל בעברה של משפחתו, סוד שנתגלה לגמרי באקראי ושיש בו כדי לשפוך אור על אישיותו החידתית של האב.

"ספר הזיכרון", חלקו השני של הספר, הוא סידרה אסוציאטיבית של זיכרונות, אנקדוטות, הרהורים, ציטוטים ופרשנויות, שמקורותיהם ונושאיהם נעים בין האישי לפילוסופי, להיסטורי ולספרותי. מתוך המסע הפיוטי הזה בחייו, במחשבתו ובספרייתו של אוסטר, הולך ונבנה דיוקן עצמי שלו כאדם וכסופר. אקט הכתיבה מתואר כאן כמתחייב בראש ובראשונה מחוויית הבדידות, בייחוד בזיקתה לזמן החולף; קרש-הצלה בלתי-סביר אך יחיד לנוכח השכחה, הניכור והחידלון, המאיימים על האדם הן מבפנים והן מבחוץ.