המשכונאי

בגיל 45, סול נצרמן - ששרד את ברגן־בלזן אך איבד שם את אשתו וילדיו — מנהל בית משכונות בהארלם. אבל העסק הוא רק כסות לפעילות אחרות של גנגסטר, שמשלם לנצרמן משכורת נוחה תמורת שירותיו. סול מבקש להסתגר מהעולם שסובב אותו, אך לשווא. חלומותיו רדופים על ידי עינויי העבר שלו, והמציאות המחוספסת והאלימה חודרת לתוך חנותו וחייו וגורפת אותו לתוכה.
המשכונאי ראה אור לראשונה ב־1961, ועד מהרה נמכר ביותר מחצי מיליון עותקים. הספר עובד לסרט קולנוע מצליח בבימויו של סידני לומט, שמקומו המרכזי בשיח הקולנועי על השואה לצד הבימוי הריאליסטי הופכים אותו ליצירת חובה. גם עכשיו, כשהוא רואה אור עשרות שנים אחר כך, מהדהד המסר שבין שורותיו באותה העוצמה: רק על־ידי הזדהות עם סבלו של האחר, יכול הניצול — בין שהוא גבר או אישה, יהודי, שחור או פורטוריקני — להתעלות אל מעבר למורשתו הטראומתית.