כְּשֶׁאַלִיס יוֹשֶׁבֶת עַל שְׂפַת הַנָּהָר עִם אֲחוֹתָהּ וּמִשְׁתַּעֲמֶמֶת, הִיא אֵינָהּ מָעֲלָה עַל דַּעְתָּהּ שֶׁבְּעוֹד רֶגַע יַחֲלֹף עַל פָּנֶיהָ בִּמְרוּצָה אַרְנָב לָבָן, יוֹצִיא שְׁעוֹן־כִּיס מֵאֲפוּדָתוֹ וִימַלְמֵל לְעַצְמוֹ, "אוֹי לִי, אֲנִי מְאַחֵר..."
אַלִיס מְמַהֶרֶת בְּעִקְבוֹת הָאַרְנָב הַלָּבָן, נוֹפֶלֶת בְּמוֹרַד מְאוּרָה אֵינְסוֹפִית וּמוֹצֵאת אֶת עַצְמָהּ בְּעוֹלָם מוּזָר וְקָסוּם, שֶׁבּוֹ שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ כְּפִי שֶׁהוּא נִרְאֶה. הַרְפַּתְקָאוֹת מְטֹרָפוֹת וּמַצְחִיקוֹת מַמְתִּינוֹת לְאַלִיס בְּמָקוֹם חֲסַר הִגָּיוֹן זֶה: הִיא כִּמְעַט טוֹבַעַת בִּבְרֵכַת דְּמָעוֹת שֶׁהִיא עַצְמָהּ הִזִּילָה, מִשְׁתַּתֶּפֶת בִּמְסִבַּת תֵּה בִּלְתִּי נִשְׁכַּחַת וְזוֹכָה לִפְגּוֹשׁ אֶת מַלְכַּת הַלְּבָבוֹת שֶׁאוֹהֶבֶת לַעֲרוֹף רָאשִׁים, נִתְקֶלֶת בְּעוּגוֹת שֶׁמִּי שֶׁנּוֹגֵס בָּהֶן גָּדֵל וְקָטֵן בִּמְהִירוּת, בִּתִּינוֹקוֹת שֶׁהוֹפְכִים לַחֲזִירִים, בַּחֲתוּלִים מְחַיְּכִים שֶׁנֶּעֱלָמִים בַּאֲוִיר - זוֹהִי אֶרֶץ הַפְּלָאוֹת וְהַכֹּל בָּהּ אֶפְשָׁרִי... גַּם הַבִּלְתִּי־אֶפְשָׁרִי.
מֵאָז יָצָא לָאוֹר לָרִאשׁוֹנָה בִּשְׁנַת 1865, לֹא מַפְסִיק סִפְרוֹ שֶׁל לוּאִיס קֶרוֹל לְעַנֵּג דּוֹרוֹת שֶׁל בְּנֵי נֹעַר וְהוֹרִים כְּאֶחָד. הַרְפַּתְקָאוֹת אַלִיס בְּאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת, עִם הוּמוֹר הָנוֹנְסֶנְס הַמְּטֹרָף שֶׁלּוֹ וְהַדְּמֻיּוֹת הַבִּלְתִּי נִשְׁכָּחוֹת הַמִּתְרוֹצְצוֹת בֵּין דַּפָּיו, הוּא אַחַד הַסְּפָרִים הַנִּפְלָאִים וְהָאֲהוּבִים בְּיוֹתֵר בְּכָל הַזְּמַנִּים - קְלָסִיקָה אֲמִתִּית! יֵשׁ לָנוּ הַכָּבוֹד לְהַגִּישׁ לָכֶם אוֹתוֹ בְּתִרְגּוּם חָדָשׁ וְשׁוֹבֵה לֵב מֵאֵת הַסּוֹפֶרֶת וְהַמְּתַרְגֶּמֶת עֲטָרָה אוֹפֶק.
