מקום בו העור הופך עיניים – אבישג עמית שפירא

אַל תִּתְנַכְּרִי. תְּנִי

שָׁהוּת לַכְּאֵב לִפְצֹעַ

הַכִּירִי נָא

הֲרֵי חוֹתָמוֹ

לְמִי הַפְּתִיל הַבּוֹעֵר מַהֵר מְמָאֵן לִכְלוֹת

מְנִי אֶת מֵתַיִךְ

אַל תִּמְנְעִי עַצְמֵךְ מִן הַטּוֹב

הַסְכִּיתִי

אֱלֹהִים הַסִּפּוּר הֲכִי קָרוֹב לְנֶחָמָה שֶׁנּוּכַל לְסַפֵּר

נֶחָמָה הִיא הַסִּפּוּר הֲכִי קָרוֹב לֶאֱלֹהִים שֶׁנּוּכַל לִשְׁמֹעַ